שושנת יריחו - צמח שהוא שעון

חייבים להוריד את הכובע בפני כל מי שמצליח לשרוד במדבר- אדם, חיה או צמח. לאף אחד זה לא קל. לעיתים קרובות אנחנו מתפעלים דווקא מבעלי החיים שחיים כאן ולא מקדישים תשומת לב לצמחיית המדבר שראויה אף היא לכבוד ולהתייחסות… כדי לשרוד במדבר פיתחו הצמחים מנגנונים מתוחכמים ויעילים שאלמלא הם, לא היינו פוגשים בשטח לא קוץ ולא דרדר. אחד מהמנגנונים האלה מכונה "שעון גשם" וניתן לראות אותו בפעולה בצמח חד-שנתי יפהפה שנקרא שושנת יריחו. אז מהו בעצם שעון גשם?

שעון גשם הוא כינוי למנגנון בצמח שלפי כמות הגשם שירד "יודע" מתי הזמן הנכון בשביל שהצמח ישחרר את זרעיו – על מנת שהזרעים יתפזרו, ייטמנו, ינבטו ויצליחו להשלים מחזור חיים (נביטה וצמיחה, הוצאת פרחים, הבשלת פירות ושוב – זרעים). אם אתם לא מכירים את המדבר אתם עשויים לשאול "מה הבעיה?". ובכן – במדבר זו בעיה גדולה. הבעיה נובעת מכך שתפרושת הגשמים – מועדם, תדירותם וכמות המשקעים בכל אירוע גשם, פשוט לא ניתנים לחיזוי. לא ע"י אדם, לא ע"י צמח ואפילו לא ע"י הבדואים! במדבר, סתיו זה לא סתיו וחורף זה לא חורף (קיץ הוא כן קיץ למקרה שתהיתם…). למה הכוונה? במידה ולא מדובר בשנת בצורת, בצפון הארץ, נניח בכרמל, מראשיתה של עונת הגשמים, המשקעים ימשכו ברצף שמאפשר לזרעים לנבוט, לצמוח ולהתפתח ללא חשש מפרקי זמן ממושכים מידי של יובש שעשוי להביא להתייבשות ולמותו של הצמח הרך. לעומת זאת, במדבר, נניח במכתש רמון, כמות המשקעים הדלה מלכתחילה (כ-40 מ"מ בשנה בממוצע רב שנתי) מגיעה במועדים לא קבועים, בכמות ובתדירות משתנה. לכן, עבור כל זרע קיימת סכנה שבין אירוע גשם אחד למשנהו יחלוף זמן רב שלא יאפשר לו להשלים מחזור. משמעות הדבר היא חיסול בנק הזרעים של אותו הצמח – תרחיש אימים שבמקרים קיצוניים יכול אף להוביל להכחדה! מה הפתרון? מציאת מנגנון ש"יודע" לחשב האם כמות הגשם שיורדת באירוע גשם יחיד תספק לזרע ולצמח שייגדל ממנו די מים להשלמת מחזור חיים שלם. אם כן – זה הזמן לשחרר את הזרעים ולאחל להם בהצלחה. אם לא – אין בעיה. ממתינים. את הנמגנון המופלא הזה אנחנו פוגשים במספר צמחים במדבר, אבל בשושנת יריחו ניתן ממש לצפות בו בפעולה. שושנת היריחו, לאחר שהשלימה מחזור חיים, מתה, מתייבשת ונשארת נעוצה בקרקע בערוצי זרימה עדינים. גבעוליה המתייבשים מתכדרים פנימה וכמו אגרוף קפוץ, מגינים על עשרות ואף מאות זרעים זעירים שנשארים חבויים בתוך תאי-אחסון קטנים בצמח. לגבעולים היבשים של השושנה יש תכונה ספוגית ולאחר שהם נרטבים במשך פרק זמן ממושך של גשם עז (כשעה) הם סופחים לתוכם את המים. אם כמות הגשם שירד ומשך הזמן שבו ירד מספיקים, הגבעולים יתרככו, ומ"אגרוף קפוץ" יהפכו ל"יד פתוחה" שתאפשר לזרעים להיאסף ע"י זרם המים הדק ולהטמן בקרקע, בידיעה בטוחה שכעת האדמה רוויה מספיק כדי לאפשר להם לנבוט ולהשלים מחזור חיים נוסף במדבר הקשוח…

.שושנת יריחו ניתן לפגוש במהלך טיולי הג'יפים שלנו, במכתש רמון או בדרך הבשמים.