זה הסתיו עם הענן... ועם השטפון במדבר?!!

במכתש רמון, "עונת הגשמים" זה מושג שאין לו הרבה משמעות. הסיבה לכך היא לא רק בגלל שאף פעם לא יורד פה המון גשם ברצף, אלא גם בגלל שהגשם, כשהוא בא, יכול להפתיע ולרדת בכמויות גדולות דווקא בעונות המעבר ולא במה שנהוג לכנות "העונה הגשומה".הממוצעים הרב שנתיים של המשקעים במצפה רמון ובמכתש רמון כן מצביעים על כך שעיקר הגשם יורד כאן בתקופת החורף – בין דצמבר למרץ, אבל לא נדיר שגשם זלעפות ימטיר על המכתש גם בספטמבר ואוקטובר ואפילו באפריל ובמאי. אירועי גשם בסתיו או באביב הם אמנם פחות שכיחים מגשמים בחורף אבל כשהם מתרחשים, כמות המשקעים שיורדת בהם, בפרק זמן קצר של מספר שעות בלבד, עשויה להיות גבוהה בהרבה מאירוע גשם יחיד בחורף! למטח שכזה יש סימנים מקדימים. השמים מתכדרים ומתכסים בעננים אפורים כהים, בדרך כלל בזמן קצר, האוויר יבש וחשמל סטטי פורץ מכל עבר, ואווירה אפוקליפטית משהו משתלטת על המדבר. זה הזמן שבו מתחיל המעקב אחרי מכ"ם הגשם באתר השירות המטאורולוגי ועידכונים תדירים עוברים בין "שועלי מדבר" למודי שטפונות מכל קצוות הנגב. סוללות המצלמות נכנסות לטעינה, מעילי הגשם יוצאים לאיוורור, ערכות קפה עוברות ריענון וסולר נמזג אל מיכלי הדלק של הג'יפאים. עכשיו מחכים. לשיטפון!

 

הגורם הכמעט בלעדי לגשמים העזים של עונות המעבר, ובמיוחד בסתיו, הוא תופעה אקלימית ייחודית שמכונה "אפיק ים סוף". אפיק ים סוף מתפתח בזמן יחסית קצר, הוא קשה מאוד לחיזוי מדויק, קודם לו מז"א שרבי, הוא עשוי להוריד כמויות גשם עצומות ופעמים רבות הוא משפיע רק על דרום הארץ.

במילים אחרות: שטפונות במדבר ובמכתש רמון יכולים לקרות בחורף, אבל דווקא בסתיו ובאביב, קיים סיכוי גבוה לשטפונות (סיכוי! לא "חשש" כמו שאומרים החזאים…). אז בעונות המעבר – הכינו את המצלמות, אווררו את מעילי הגשם, זרקו את ערכת הקפה לבגאז' ומלאו דלק במיכלים! רק כך תוכלו להות ציידי שטפונות אמיתיים…