+972-(0)52-2201776
Instagram
בלוג מדבר - מה קורה במכתש ובמדבר סביבו

 כאן נעדכן מעת לעת במה שקורה בשטח: שטפונות, פריחות, תצפיות בעלי-חיים, תופעות טבע, מסלולי טיול מומלצים ואירועים מעניינים בסביבה. מידי פעם נביא גם סיפורים והסברים מרתקים על כל אלה, מהחצר האחורית שלנו - מכתש רמון והמדבר שסביבו...י

מומלץ לשמור בסימניות ולבקר לעיתים קרובות - ובמיוחד לפני שיוצאים לטיול
 במדבר, כדי שלא תפספסו דבר!י
צרו קשרגלריהעלינוהפקת אירועיםימי כיף לחברותכוכביםסנפלינגג'יפים פעילויותבית

גלישת עננים במכתש רמון - זה הזמן
7/9/14
בימים אלה מתרחשת במכתש רמון תופעת טבע מרהיבה שמוציאה הרבה אנשים מהמיטה הרבה לפני הזמן... אנחנו מכנים את זה גלישת עננים:י
גלישת עננים במכתש רמון - תצפית במהלך טיול ג'יפים בזריחה
אז מהי בעצם גלישת עננים? לקראת סוף הקיץ הלילות בהר הנגב נעשים קרים. לעומתם, הימים עדיין חמים למדי. חום היום מעלה את רמת הלחות באוויר עקב אידוי רב. כשהאוויר הרווי בלחות- אדי מים - מתקרר במהלך הלילה, הלחות מתעבה לטיפונות קטנטנות שיוצרות עננים. עננים, כדרכם נוטים להתרכז במקומות נמוכים, פשוט כי הם כבדים. במובן מסוים זה כמו שמים מתנקזים למקומות נמוכים. וכך, העננים שנוצרים באזור מצפה רמון ומעל לקו המצוק הצפוני של מכתש רמון (הקר והגבוה - 1037 מ' בשיאו!), זולגים וגולשים להם אל המקום הנמוך יותר - המכתש עצמו, ונראים כשמיכות רכות המכסות את מדרונות המצוקים. הזמן הטוב ביותר לצפות ולצלם את תופעת גלישת העננים הוא כחצי שעה לפני הזריחה ועד כחצי שעה אחרי הזריחה, אז השמש מחממת את העננים והם מתפוגגים. י

 למידע נוסף ולתיאום טיול ג'יפים לזריחה במכתש רמון ועם קצת מזל גם לצפייה בגלישת עננים צרו קשר.י
שושנת יריחו - צמח שהוא שעון
9/9/14
חייבים להוריד את הכובע בפני כל מי שמצליח לשרוד במדבר- אדם, חיה או צמח. לאף אחד זה לא קל. לעיתים קרובות אנחנו מתפעלים דווקא מבעלי החיים שחיים כאן ולא מקדישים תשומת לב לצמחיית המדבר שראויה אף היא לכבוד ולהתייחסות... כדי לשרוד במדבר פיתחו הצמחים מנגנונים מתוחכמים ויעילים שאלמלא הם, לא היינו פוגשים בשטח לא קוץ ולא דרדר. אחד מהמנגנונים האלה מכונה "שעון גשם" וניתן לראות אותו בפעולה בצמח חד-שנתי יפהפה שנקרא שושנת יריחו. אז מהו בעצם שעון גשם?  י

שושנת יריחו במכתש רמון סגורה כמו אגרוף - צמח שהוא שעון
שעון גשם הוא כינוי למנגנון בצמח שלפי כמות הגשם שירד "יודע" מתי הזמן הנכון בשביל שהצמח ישחרר את זרעיו - על מנת שהזרעים יתפזרו, ייטמנו, ינבטו ויצליחו להשלים מחזור חיים (נביטה וצמיחה, הוצאת פרחים, הבשלת פירות ושוב - זרעים). אם אתם לא מכירים את המדבר אתם עשויים לשאול "מה הבעיה?". ובכן - במדבר זו בעיה גדולה. הבעיה נובעת מכך שתפרושת הגשמים - מועדם, תדירותם וכמות המשקעים בכל אירוע גשם, פשוט לא ניתנים לחיזוי. לא ע"י אדם, לא ע"י צמח ואפילו לא ע"י הבדואים! במדבר, סתיו זה לא סתיו וחורף זה לא חורף (קיץ הוא כן קיץ למקרה שתהיתם...). למה הכוונה? במידה ולא מדובר בשנת בצורת, בצפון הארץ, נניח בכרמל, מראשיתה של עונת הגשמים, המשקעים ימשכו ברצף שמאפשר לזרעים לנבוט, לצמוח ולהתפתח ללא חשש מפרקי זמן ממושכים מידי של יובש שעשוי להביא להתייבשות ולמותו של הצמח הרך. לעומת זאת, במדבר, נניח במכתש רמון, כמות המשקעים הדלה מלכתחילה (כ-40 מ"מ בשנה בממוצע רב שנתי) מגיעה במועדים לא קבועים, בכמות ובתדירות משתנה. לכן, עבור כל זרע קיימת סכנה שבין אירוע גשם אחד למשנהו יחלוף זמן רב שלא יאפשר לו להשלים מחזור. משמעות הדבר היא חיסול בנק הזרעים של אותו הצמח - תרחיש אימים שבמקרים קיצוניים יכול אף להוביל להכחדה! מה הפתרון? מציאת מנגנון ש"יודע" לחשב האם כמות הגשם שיורדת באירוע גשם יחיד תספק לזרע ולצמח שייגדל ממנו די מים להשלמת מחזור חיים שלם. אם כן - זה הזמן לשחרר את הזרעים ולאחל להם בהצלחה. אם לא - אין בעיה. ממתינים. את הנמגנון המופלא הזה אנחנו פוגשים במספר צמחים במדבר, אבל בשושנת יריחו ניתן ממש לצפות בו בפעולה. שושנת היריחו, לאחר שהשלימה מחזור חיים, מתה, מתייבשת ונשארת נעוצה בקרקע בערוצי זרימה עדינים. גבעוליה המתייבשים מתכדרים פנימה וכמו אגרוף קפוץ, מגינים על עשרות ואף מאות זרעים זעירים שנשארים חבויים בתוך תאי-אחסון קטנים בצמח. לגבעולים היבשים של השושנה יש תכונה ספוגית ולאחר שהם נרטבים במשך פרק זמן ממושך של גשם עז (כשעה) הם סופחים לתוכם את המים. אם כמות הגשם שירד ומשך הזמן שבו ירד מספיקים, הגבעולים יתרככו, ומ"אגרוף קפוץ" יהפכו ל"יד פתוחה" שתאפשר לזרעים להיאסף ע"י זרם המים הדק ולהטמן בקרקע, בידיעה בטוחה שכעת האדמה רוויה מספיק כדי לאפשר להם לנבוט ולהשלים מחזור חיים נוסף במדבר הקשוח...י

 .שושנת יריחו ניתן לפגוש במהלך טיולי הג'יפים שלנו, במכתש רמון או בדרך הבשמים
מאובנים במכתש רמון - חיים קדומים אצורים באבן
​4/12/14
רכפתן המדבר - האם הוא המן המקראי?י
המשך בקרוב....י
זה הסתיו עם הענן... ועם השטפון במדבר?!!י
17/9/14
שושנת יריחו פתוחה לאחר השרייה במים
במכתש רמון, "עונת הגשמים" זה מושג שאין לו הרבה משמעות.הסיבה לכך היא לא רק בגלל שאף פעם לא יורד פה המון גשם ברצף, אלא גם בגלל שהגשם, כשהוא בא, יכול להפתיע ולרדת בכמויות גדולות דווקא בעונות המעבר ולא במה שנהוג לכנות "העונה הגשומה".הממוצעים הרב שנתיים של המשקעים במצפה רמון ובמכתש רמון כן מצביעים על כך שעיקר הגשם יורד כאן בתקופת החורף - בין דצמבר למרץ, אבל לא נדיר שגשם זלעפות ימטיר על המכתש גם בספטמבר ואוקטובר ואפילו באפריל ובמאי. אירועי גשם בסתיו או באביב הם אמנם פחות שכיחים מגשמים בחורף אבל כשהם מתרחשים, כמות המשקעים שיורדת בהם, בפרק זמן קצר של מספר שעות בלבד, עשויה להיות גבוהה בהרבה מאירוע גשם יחיד בחורף! למטח שכזה יש סימנים מקדימים. השמים מתכדרים ומתכסים בעננים אפורים כהים, בדרך כלל בזמן קצר, האוויר יבש וחשמל סטטי פורץ מכל עבר, ואווירה אפוקליפטית משהו משתלטת על המדבר. זה הזמן שבו מתחיל המעקב אחרי מכ"ם הגשם באתר השירות המטאורולוגי ועידכונים תדירים עוברים בין "שועלי מדבר" למודי שטפונות מכל קצוות הנגב. סוללות המצלמות נכנסות לטעינה, מעילי הגשם יוצאים לאיוורור, ערכות קפה עוברות ריענון וסולר נמזג אל מיכלי הדלק של הג'יפאים. עכשיו מחכים. לשיטפון! י
שמיים מתכדרים במכתש רמון
 הגורם הכמעט בלעדי לגשמים העזים של עונות המעבר, ובמיוחד בסתיו, הוא תופעה אקלימית ייחודית שמכונה "אפיק ים סוף". אפיק ים סוף מתפתח בזמן יחסית קצר, הוא קשה מאוד לחיזוי מדויק, קודם לו מז"א שרבי, הוא עשוי להוריד כמויות גשם עצומות ופעמים רבות הוא משפיע רק על דרום הארץ.י

במילים אחרות: שטפונות במדבר ובמכתש רמון יכולים לקרות בחורף, אבל כבר עכשיו, בסתיו, קיים
 סיכוי גבוה לשטפונות (סיכוי! לא "חשש" כמו שאומרים החזאים...). אז הטעינו את המצלמות, אווררו את מעילי הגשם, תזרקו את ערכת הקפה לבגאז' ומלאו דלק במיכלים! עם קצת מזל הפוסט הבא יהיה על השיטפון הגדול של ספטמבר 2014...י
שיטפון במכתש רמון - נחל רמון, מרץ 2014
נכנסים לג'יפים ויוצאים אל המכתש. הנשימה נעתקת, הנוף הפראי פרוש מול עינינו ואין דבר מלבד טבע אינסופי בלתי נגוע. מבלי שנרגיש, הלב מתרחב אל עבר המדבר המתגלה. הנחלים האדירים שחרצו בקרקע והמרחבים החשופים שנדמה כממשיכים עד מעבר לאופק מושכים אותנו להביט עוד ועוד קדימה. אך האמת היא שהאוצר הכמוס ביותר נמצא לא במרחבים ובשמיים הפתוחים אלא בסלעים הדוממים, באבנים הקטנות, הנבעטות הצידה בזמן שהעיניים נישאות אל האין-סוף...י

האזור בו אנו מטיילים, מכתש רמון, עבר טלטלות רבות ושינויים משמעותיים במשך מאות מיליוני שנים ובעברו היה אחר. ממש אחר. השטח היבשתי של ימינו היה פעם תחתית של אוקיינוס - ים תטיס העתיק, שהציף וכיסה את כל מה שהיום מכונה ארץ ישראל. בים תטיס חיו דגים, חלזונות, אלמוגים, צדפות, כרישים ואפילו זוחלים ימיים אימתניים העונים לשם "דינוזאור". החלקים הקשיחים של רוב בעלי החיים הימיים, כמו השלדים של בני האדם, עשויים מתרכובות עשירות בסידן, וכשאלו מתים הם שוקעים על קרקעית הים. מינרלים שהתבלו והוסעו אל הים ע"י נחלים שוקעים גם הם, והשילוב של שרידי בע"ח, צמחים ומינרלים יוצר את סלעי המשקע, לדוגמא סלע הגיר הקשה, שנמצא בשפע ברחבי ישראל והנגב. בתוך סלעי המשקע הימיים חבוי אותו אוצר נדיר - מאובנים של בעלי חיים קדומים שצורותיהם נחקקו ונשתמרו בסלע, בדיוק מעורר פליאה, במשך מיליוני שנים. שרידים מדהימים מתקופות שאפילו לדמיון קשה לדמיין.י

 בטיולי הג'יפים שלנו למכתש רמון, אנו מרחיקים לפינות כמוסות שרק המקומיים מכירים. לעיתים, בדרך לעוד תצפית מרהיבה, כשהזמן והעניין מאפשרים, נסמן לכם לרגע אחד להנמיך את המבט ולסרוק טוב טוב את הסלע הקרוב אליכם: במקום אחד אולי תמצאו מאובני צדפים, ובצעד הבא יתכן ויתגלו לפניכם מאובני אמוניטים ונאוטילוסים מרהיבים מתקופת הטריאס ששחו כאן בים לפני 220 מליון שנה. ואם ממש שפר עליכם מזלכם, אולי גם תזכו למצוא סימני עצמות של אותם זוחלים ימיים קדומים.י

במכתש רמון, כל צעד מזמן לנו מפגש נדיר עם היסטוריה מפוארת החקוקה וקמה לחיים - בסלע.י





מאובן של נאוטילוס מתקופת הטריאס במכתש רמון
מצבור מאובני צדפים בסלע מתקופת הטריאס במכתש רמון